הלקח ממלחמת חרבות ברזל ברור: חיזוק ההתיישבות בגבולות יגביר את הביטחון וההגנה על שאר חלקי הארץ

מדינת ישראל של אחרי מלחמת "חרבות ברזל" לא תחזור להיות מה שהייתה. מלחמת הפתע שנכפתה עלינו על ידי ארגון הטרור הרצחני, חמאס, גבתה קורבנות רבים והובילה לשבר עמוק בהיבט הביטחוני, הלאומי, החברתי, ההתיישבותי, בדעת הקהל העולמית ובכל תחומי החיים. את החמאס והטרור צריך לחסל ולהרחיק מגבולותינו. "אך זה לבדו לא יספיק, ואין לנו את הפריווילגיה לשקוע בכאב הבלתי נתפס ובצער ולדחות את חשבון הנפש ליום שאחרי", אומר נמרוד רבר, מנכ"ל חברת קורום הנדסה וניהול המתמחה בהצמחת קהילות ובנייה במרחב הכפרי, "עלינו להתחיל לפעול לאיחוי הקרעים ולתיקון המצב כבר עכשיו ובראש ובראשונה לייצר תוכנית פעולה ברורה לחיזוק של ההתיישבות לאורך הגבולות. כך נוכל לקיים את אמרתו של טרומפלדור: 'במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו' שחקוקה עכשיו לנצח בספר דברי הימים של מדינת ישראל".

 אילולא יישובי הגדר – מתקפת החמאס הייתה ממשיכה לערי הדרום והשפלה  החמאס אשר זיהה את חולשת ההגנה של ישראל בגבול הרצועה, כיוון את המתקפה הרצחנית ליישובי העוטף והנגב המערבי. היום ידוע לכולם כי התושבים בקיבוצים, במושבים ובערים הסמוכות לגדר הם אלה שעצרו את המתקפה בגופם תוך שהם משלמים מחיר עצום ובלתי נתפס של אובדן חיי אדם, חטופים והרס ביישובים. אילולא יישובים אלה, הטרוריסטים היו ממשיכים בדרכם לאשקלון, קריית גת, אשדוד ומשם הדרך לתל אביב וירושלים גם היא הייתה פתוחה. "אחד הלקחים מהמלחמה, שלצערנו נכתב בדם של מעל 1,400 הרוגים, מאות פצועים ו-239 חטופים, הוא כי אסור להתפשר על ההתיישבות בגבולות המדינה", אומר רבר, "ממשלת ישראל כולה חייבת להפנים, חיזוק ההתיישבות בגבולות כולל חיזוק כיתות הכוננות ביישובים הכפריים הוא צו השעה וחלק משמעותי מהציונות והחזרת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל".   

ציונות זו לא מילה גסה: לחיות חיים מלאים עם כל היתרונות לאורך הגבולות  בעשור האחרון, על אף המצב הביטחוני ולמרות המרחק ממרכז הארץ עשרות משפחות הכריעו ובחרו להתיישב בפריפריה, ליהנות מתשתיות התחבורה המתפתחות, רכבות וכביש 6, מקומות תעסוקה, חינוך איכותי, חוסן קהילתי ואיכות חיים. "כל זה התאפשר בעקבות מאמצים משותפים של היישובים, המועצות והיזמים שדאגו ודואגים להתאים את השירותים לצרכים השונים של כל גווני האוכלוסייה. תשתית זאת היא שהובילה לחוסן הקהילתי של אותם יישובים כפי שראינו בשבת השחורה וגם בימים שלאחריה", אומר רבר. בתוך כך בנתה חברת קורום בעשור האחרון עשרות רבות של יחידות דיור ביישובי העוטף בקיבוצים ארז, גבולות, נירים, סעד ורעים ועוד מאות יחידות נוספות בנגב המערבי ובשפלה הדרומית. המשפחות שבחרו להצטרף ליישובים אלה עברו תהליך של קליטה מלאה לחברות והם חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי הייחודי של הקיבוץ ושותפים מלאים בהחלטות על צביון הקיבוץ בעתיד. 

החוסן הקהילתי של היישובים – קיר מגן בפני כל אויב  המלחמה המחישה בצורה הברורה ביותר עד כמה חשוב החוסן הקהילתי בימי שגרה ועל אחת כמה וכמה בזמן משבר. הערבות הקהילתית שנבנתה לאורך השנים על ידי חברי הקהילות והמנהלות הובילה לחוסן קהילתי בין בתוך היישובים ובין היישובים באותו אזור. בזכות החוסן הקהילתי היישובים ישרדו את המשבר הגדול, יתגברו וישקמו את הקהילות ויחזרו לסמן את גבולותיה של המדינה בבנייתם מחדש של היישובים. על המדינה להתחיל כבר היום בשיקום הקהילות, לטפח אותן ולאפשר להן להמשיך לקיים חיי קהילה גם במקומות הזמניים בהם הן נמצאות, ולא להערים עליהן קשיים בירוקרטיים שיעכבו את שיקומן הפיזי והנפשי. זהו יעד לאומי ואתגר גדול.   

שיקום יישובי העוטף והנגב המערבי – פרויקט לאומי בשיתוף כלל הגופים המשימה של שיקום יישובי העוטף הוטלה בראש ובראשונה על מנהלת תקומה וגורמי הממשלה וחשוב שתיעשה  בשיתוף עם הגופים שמתמחים בבנייה ובהצמחת הקהילות, גופים אלה מכירים את ה-DNA של הקהילות והסביבה הקיבוצית ויודעים לתת את המענה המתאים ביותר לצרכים המגוונים שעולים מהשטח. לקחיי העבר מלמדים כי פעולות שאינן מקצועיות ושנעשות ללא התאמה מרבית לצרכים, גורמות לבזבוז משווע של כספי ציבור וזמן יקר.     

מודל חברת קורום – נותן מענה לשיקום הקהילות ולבנייתן  מודל חברת קורום שפיתחה החברה במהלך השנים מאפשר לה לנהל בהצלחה את הממשק בין כל הגורמים המעורבים בתהליך הקליטה והבנייה ולתכלל אותו בארבעה היבטים מרכזיים: חברתי-קהילתי, פיזי-הנדסי, משפטי-ארגוני וכלכלי פיננסי. מודל ההתקשרות מספק סל שירותים הנותן מענה תכנוני, ניהולי וביצועי לכל שלבי הפרויקט ומתבסס על עבודה משותפת ורציפה בין מִנהלת הקיבוץ והדיירים הבונים כאשר את הפרויקט כולו מתכללת קורום. "מודל סל השירותים מתבסס על ניסיון של כ-16 שנה בניהול פרויקטים בכל רחבי הארץ המותאמים במיוחד לצרכים של הקהילות הצומחות במרחב הכפרי. נכון להיום, מעל 1,000 יחידות דיור נבנו ואוכלסו בפרויקטים השונים", מוסיף רבר ומסכם, "גם בעת הזאת, בעיצומה של המלחמה, ממשיכה חברת קורום לבנות ולחזק את היישובים לאורך גבולותיה של הארץ ביתר שאת ולהגן על הקרקעות החקלאיות כי אין לנו ארץ אחרת".